<h1>ראבי"ה סימן תקפ"ו</h1>
<h2>דף כד.</h2>
מדלגין בתורה בענין אחד וכו' וכאן וכאן בכדי שלא יפסוק המתרגמן. והא דמדלגין וגוללין מויחל משה לפסל לך, משום דהכל ענין אחד, דהא כהן גדול מדלג וגולל מאחרי מות לאך בעשור לחודש, דחד ענין הוא כדאיתא ביומא [ע' ע"א] ובסוטה [מ"א ע"א], ובכדי שלא יפסוק. אבל בעשור שבחומש הפקודים מרוחק, ואי אפשר בדילוג ובגלילה, ולהכי קורא [על פה]. ומיהו קשיא לי מאי דוחקיה לאו[קמי התם] משום שאין גוללין ספר תורה בציבור, תיפוק ליה משום דולג, דהוה ליה בכדי שיפסיק המתרגמן, דהא דוקא מדלגין מאחרי מות לאך בעשור. ונראה לי דאין מדלגין וגוללין קאמר, דחד טעמא הוא בכולהו, כי היכי דלא ליקמו ציבורא בשתיקה כל הכי כדי שיפסוק המתורגמן, וחיישינן משום כבוד ציבור. ותו [נראה לי] דכל דילוג דהכל, דתורה ודנביאים, מיירי בחד גברא דמפסיק, הילכך בעינן בכדי שלא יפסוק המתורגמן, אבל בתרי גברי אפילו ליכא מתורגמן אי נמי איכא מתורגמן אפילו בכדי שיפסיק מדלגין וגוללין, דליכא טורחא דציבורא כולי האי דקיימי בשתיקה בין גברא לגברא. וכן הא דאמרינן עלה דקורא אחרי מות וכו' ביומא ובסוטה לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור כולה בחד גברא מיירי ובכדי שיפסיק המתורגמן, [ומשום הכי] אין גוללין ומדלגין, אבל בתרי גברי גוללין. [ו]היינו דאנן גוללין ומדלגין מויחל לפסל לך בזמן הזה דליכא מתורגמן, דהוי ליה בכדי שיפסיק בזמן דאיכא מתורגמן, דהא טעמא משום דקיימי ציבורא בשתיקה ואיכא גנאי, כדפירש רבינו שלמה, [ו]היכי מדלגין וגוללין, אלא על כורחך כדפרישית. כן נראה לי. והיינו טעמא נמי דנהגי במקום שאין לקהל אלא ספר תורה אחד דגוללין [ומדלגין מפרשה לפרשה בשבתות של ראש חדש ושל פרשיות וביום טוב] למוספי רגלים, דהוי ליה אפילו בכדי שיפסיק התורגמן, דבתרי גברא הוא. והיכא דאפשר מפקינין שלשה ספרי תורה, כדאמרינן [כ"ט ע"ב] ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וכו'. ואף על גב דשרי למיגלל לא מטרחינן ביה, כיון דאפשר. ובירושלמי פרק שלישי דמגילה [ה"ה] גרסינן רבי שמעון בן לקיש אמר אין מגללין ספר תורה ברבים, ומפרש כדי שישמעו ישראל התורה על הסדר. פירושו נראה לי אין גוללין (ספר תורה ברבים ומפרש התם כדי שישמעו ישראל על הסדר) ומדלגין קאמר, ופריך התם והא תנן [קורא אחרי מות ואך בעשור], ופריך מדילוג אדילוג [ומגלילה אגלילה], ומשני שניה היא שהוא סדרו של יום, פירוש בענין אחד הוא ומדלגין וגוללין. [ו]גרסינן תו התם רבי יוסי מפקד [לבר עולא] חזנא כד הוא חד אורייתא תגלול לה אחורי פרוכתא כד אינין תרתין תהא מוביל חדא. ובירושלמי דיומא פרק באלו [ה"א] איתיה נמי, והכי גריס התם שנייה היא שהוא סדר יום הכיפורים ותדע לך דמר ריש לקיש בכל מקום אינו קורא על פה וכאן קורא על פה.
